פרסומים

יש משהו שרק המילים החסרות מעניקות – הכרה באפשרות נוספת. די במילה אחת כדי לחשוף פיסה חדשה של עצמנו אל עצמנו.

בספרו החדש של יותם טולוב מתאחדים שני תפקידיו - סופר ופעיל חברתי למען אנשים עם מוגבלות

"מקום מבודד הוא מקום שרק לאחר ששלושה אנשים מתו בו, כשאי-אפשר יותר להסתיר את הכשל, ייכנסו גורמים מבחוץ כדי לגלות את הליקויים חמורים. מעט מדי ומאוחר מדי". יותם טולוב בטור דעה נוקב על אוזלת היד של משרד הרווחה

כשהוא תקוע בכתיבה הוא יוצא לריצה, את ספרו החדש כתב במשך 20 שעות רצופות, והוא מעריץ את ברוס ספרינגסטין. יותם טולוב ("ביום שייגמר הכסף") עונה לשאלון האישי

בלי משים, מרוב זהירות ותהליכים ושולחנות עגולים, הפקרנו עוד דור ועוד דור של אנשים עם מוגבלות

על אוזלת היד שלנו כחברה אל מול מחדל המוסדות

יבוא היום שבו אנשים עם מוגבלות יגורו בקהילה. בהתחלה זה יקרה בגלל סיפורי ההתעללות במוסדות...

יותר משהביטוי 'ברחל בתך הקטנה' מבטא את הצורך בחוזים מפורטים הוא מבטא חוסר אמון שיש בצד השני...

הרבה דברים הלכו לאיבוד במעבר מהפנקס לאלקטרוני. אחד מהם הוא לוח השנה העברי

לאורך השנים יותם טולוב פרסם מספר פרשנויות לפרקים בתנ"ך במסגרת מיזם 929. הנה ריכוז של כתיבתו.

ראיון סופשבוען ב'דיוקן' של 'מקור ראשון' לרגל צאת הספר 'חמש נפשות'.

הספר שלי נולד מתוך מספר. חמש. לא ידעתי כלום מלבד זאת - בספר שלי יהיו חמש נפשות...

מתוך הספר 'דיבוק ירושלים' אסופת פרוזה ירושלמית חדשה

שני עשורים לאחר חקיקת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, נדמה שמבין כל זכויות האדם שעליהן נאבקים אנשים אלה - הזכות המופרת ביותר היא גם הזכות הבסיסית ביותר - לאוטונומיה אישית....

בסוף שנות השמונים מגיע זיזי בן העשר עם משפחתו לשליחות בבוסטון. "זה רק לשנה" מבטיחים לו, אבל בעיניו מדובר בנצח. רומן הביכורים של יותם טולוב רואה אור בהוצאת כתר.

ראיון שער ב'גלריה' בהארץ לרגל צאת הספר "זה שמחכה".